החלטה בתיק בש"פ 989/05

א.        נגד העורר - יליד 1986 - הוגש ביום 20.10.04 לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע ושוד מזוין בחבורה, ועניינו שוד מתדלק בתחנת דלק, בו הצמיד שותפו של העורר סכין לצוואר המתלונן, והשניים שדדוהו.

ב.        לאחר קבלת תסקיר מעצר החליט בית המשפט המחוזי ביום 30.11.04 לעצור את העורר עד תום ההליכים. החלטה זו שונתה בבית משפט זה ביום 9.12.04 למעצר בית מלא בבית הוריו תוך פיקוח שירות המבחן. הנימוק להחלטת בית משפט זה היה בעיקר אישיותו החריגה של העורר, כמו גם מצוקת המעצר.

ג.        לעותר הרשעה קודמת שכללה מקבץ גדול של עבירות (סחיטה באיומים, תקיפה, שימוש ברכב ללא רשות, חבלה, הפרת הוראה חוקית ופריצה לרכב בכוונה לגנוב). העבירות בוצעו ב- 2004-2002, ודינו של העורר נגזר ב- 27.5.04 לעבודות שירות, שבעיצומו של ביצוען כשל בפרשה שעליה הוא עומד עתה לדין.

ד.        העורר פנה לבית המשפט המחוזי וביקש להתיר לו לצאת ממעצר הבית לשם השלמת ריצוין של עבודות השירות. בית המשפט (בהחלטה מיום 20.1.05) לא נעתר. שכן סבר, כי אין ללמוד מהחלטת השחרור בבית משפט זה כי ניתן ליתן אמון בעורר שיאפשר להקל בתנאיו לשם ביצוע עבודות השירות. בית המשפט סבר, כי הקלה נוספת כזאת תרוקן מתוכן את כוונת המחוקק באשר להגנת הציבור מפני העורר.

ה.        בערר נטען כי עבודות השירות הן חלק מתהליך שיקומו של העורר. נתגלעה מחלוקת בין באת כוח העורר לבין באת כוח המדינה באשר לפירושו של מכתב משירות בתי הסוהר (23.12.04), בו נאמר על העורר כי "היותו בתנאי מעצר בית מלא מונע מאתנו לאפשר לו להשלים את עבודות השירות". באת כוח העורר סברה, על יסוד שיחה עם כותבי המכתב כפי שמסרה, כי יש נכונות לאפשר לעורר השלמת העבודות; ואילו באת כוח המדינה אמרה, כי משיחתה עם גורם בכיר בשירות בתי הסוהר עלה, שיש לקיים לעורר שימוע שתוצאתו עשויה להיות הפסקה מינהלית של עבודות השירות (כנראה בכל מקרה נותר לביצוע חלק קטן יחסית מעבודות השירות).

ו.        לשיטת באת כוח העורר יש ליתן בו אמון כיוון שעמד במעצר הבית המלא, ולשיטת באת כוח המדינה אין הוא ראוי לאמון, ואמון בית המשפט ניתן לא בו אלא באמו ובאחיו הבכור המפקחים עליו; זאת - מה גם שחלק מהרשעתו הקודמת היה בהפרת הוראה חוקית (מספר עבירות), ואת העבירה דהאידנא ביצע כאמור בעת ריצוי עונשו.

ז.        פיקוח המעצר מטעם שירות המבחן טרם בוצע , וזאת מחמת עומס, כנמסר.

ח.        אכן, עברו הפלילי רב העבירות של העורר בגילו הצעיר כל כך - בן פחות מ-19 כיום - אינו מבשר טובות, אף שלעולם לא ננעלו שערי תקווה כי יחזור מדרכיו הרעות לעבר חיים של אזרח שומר חוק. באשר לנושא הספציפי, יריעת המחלוקת אינה רחבה - נותרה יתרה קטנה כנראה של עבודות שירות, והשאלה היא אם תבוצע בשעה שהוא ממתין למשפטו, או שמא יש בצאתו מן הבית סיכון יתר.

ט.        ייתכן כי הייתי הולך בעקבותיה של השופטת קמא בהחלטתה כפי שהיא, שבכל הכבוד אני מסכים לה במישור הנורמטיבי, אילולא נמסר כי ראשית ההוכחות בתיק העיקרי לא תהא לפני מאי 2005, בעוד למעלה משלושה חודשים. משכך, סברתי כי ראוי לבדוק את המבוקש באשר לעבודות השירות.

י.        נראה לי כי לשם החלטה על-יסוד כל הנתונים, יש מקום לעת הזאת לשני אלה:

           (1) כי העורר ייפגש עם הגורם הרלבנטי בשירות בתי הסוהר העוסק בעבודות שירות, על מנת לבדוק אם יש כל עיקר נכונות מטעם השירות להחזירו לביצוע העבודות. לפגישה זו וממנה לביתו ילווה על-ידי אחד מן המפקחים על מעצר הבית.

           (2) כי שירות המבחן יתן דעתו ככל הנחוץ, במסגרת פיקוח המעצר שעליו הוחלט.

יא.      על  פי אלה ישוב בית המשפט המחוזי ויידרש לכך לפי שיקולו.

           ניתנה היום, כ"ז בשבט תשס"ה (6.2.2005).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   הג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: